כשאת נותנת למבקר הפנימי לחטוף את השיווק שלך, הנראות והחשיפה מרגישות כמו מכשול שקשה להתגבר עליו.
הכתבה הבאה מתרכזת בכיצד לזהות שזה מה שמתרחש, ומה יכול להיות הפיתרון לעבודה עם הקול הזה. מעבר מחשש אל עבר חיבור לקהל יעד ולעשייה בעסק שלך.
את מתיישבת לכתוב פוסט לסושיאל מדיה של העסק, ועוד לפני שסיימת לכתוב את המשפט הראשון עולה הקול המוכר: "זה נשמע טיפשי". "לאף אחד לא אכפת". "מי את חושבת שאת כדי לכתוב על הנושא הזה?"
את מנסה שוב. משכתבת. מוחקת. 30 דקות כבר עברו והאנרגיה שהתיישבת לכתוב איתה נעלמה כלא הייתה. את משכנעת את עצמך שתשבי על זה מחר. או מחרתיים.
נשמע מוכר?
לא מדובר פה בדחיינות וגם לא בהכרח בפרפקציוניזם. זה קול המבקר הפנימי שחטף את ההצגה על השיווק שלך.
כשהקול הזה מכווין את התנועה, כל עשייה מרגישה כבדה וטעונה. את מטילה ספק בכל מילה, מהססת לשתף במחשבות ובידע שלך ומתחילה להקטין את עצמך. את נמנעת מנראות שהכרחית לעסק שלך, מתאבססת על כל שלב בדרך ומסכמת בסוף בזה ש"אני פשוט לא הטיפוס השיווקי".
הסכנה בלהקשיב לקול הזה, היא לא רק רגשית, היא גם ממש פרקטית.
כשהמבקר הפנימי מנהל את השיווק הדיגיטלי שלך, העסק שלך מפסיק לגדול. את מפרסמת פחות, מפספסת הזדמנויות ונשארת בקמפורט זון. לקוחות שזקוקים לשירות או למוצר שלך, פשוט לא שומעים עלייך. וזה לא כי את לא מספיק טובה. להפך. זה דווקא כי הסטנדרט שלך גבוה (שלא לומר, רף שכמעט בלתי ניתן להגיע אליו) ואת כל כך עסוקה בלשפוט את עצמך ואת המילים שלך, שכבר נהיה קשה להופיע במדיות השונות.
זה מצחיק, אבל מרבית האנשים מנסים להתמודד עם זה על ידי רכישת קורס מרקטינג נוסף או בניית עוד אסטרטגיה שיווקית. בפועל? לא משנה כמה מידע וטיפים תקבלי, שום פורמולה לא יכולה להערים על המבקר הפנימי.
את יכולה לדעת נהדר מה צריך לעשות, להיות בעלת מקצוע איכותית ועם תוכנית שיווקית נהדרת – ועדיין לא לעשות את זה.
הבעיה לא מגיעה ממחסור בידע. היא מגיעה ממה שאת מרגישה ומאמינה בו לגביי עצמך.
האמת היא, שלמבקר הפנימי לא אכפת כמה מנוסה ומלומדת את. הוא שם כדי להגן עלייך ולהשאיר אותך באיזור הנוחות שלך, שם את בטוחה. כי גדילה מערערת על הסטטוס קוו. והנוחות שונאת את הצמיחה.
חשוב לי להזכיר, שהמבקר הפנימי הוא לא האויב. זה חלק בנו שמפחד ממה שיכול לקרות ורוצה לוודא שאת לא מקבלת ביקורת, דחייה או כישלון. זה קול חשוב והוא באמת מגן עלייך.
העניין הוא, שאותה נוחות שהוא מנסה להשאיר אותך בה נראית הרבה פעמים כמו הישארות במקום. וזו בדיוק הסטגנציה שמסכנת את העסק שלך להישאר ככזה שאף אחד לא יודע או חושב עליו.
אז מה התשובה, את שואלת?
קודם כל, אל תנסי להשתיק את המבקר הפנימי (לרוב זה דווקא מגביר את העוצמה שלו).
המטרה היא לא להיפטר ממנו, אלא דווקא ללמוד להוביל אותו ולעבוד איתו.
להבחין מתי הוא מגיע ולשאול:
"ממה הקול הזה מנסה להגן עליי הפעם?"
כשאת נותנת שם למה שמפחיד, גם אם הראציונל אומר שאת לא אמורה לפחד מזה, המבקר כבר מאבד מכוחו.
פשוט כי את כבר שמה לב ומבינה מה מפעיל אותך.
שיווק הוא אחד הדברים האינטימיים שאת נדרשת לעשות כבעלת עסק, בגלל שזה דורש ממך להיראות. להשמיע אותך, לדעת מה הסיפור שלך. וזה בקלות מעלה את כל החששות הכי כמוסים שלנו על איך יתפסו אותנו וזה גורם לך לפקפק בעצמך, במסר ובעשייה שלך.
אבל יש לך זכות לתפוס מקום!
ואת תתחילי לתת לעצמך להיראות יותר כשתתתייחסי לספקות העצמיים האלו כמראה, במקום אמת מידה על מי את ועל מה את מסוגלת. פתאום יפתח צוהר לבחון את הדברים בצורה אחרת.
נסי לכוון את הפוקוס שלך במקום לפחד, אל החיבור:
"למי אני מנסה לעזור בפוסט הזה?"
"איך אני יכולה להתחבר יותר עם ה'למה' שלי בעשייה?"
לתת למבקר הפנימי לשלוט בהצגה מרגיש בטוח בהתחלה. אבל זה מגיע במחיר מאוד גבוה – אל מול הצמיחה, החופש והאותנטיות שלך.
ביטחון אמיתי לא מגיע מעוד קורס או עוד אסטרטגיה.
הוא מגיע כשלומדים לתת מקום לפחדים ולחששות שלך ויחד עם זאת, להיות מסוגלת לבטוח בקול שלך. גם כשהוא רועד לפעמים.
שם, בדיוק שם, גדילה אמיתית, וגם שיווק אמיתי, מתחילים.
סקרנים לדעת יותר על עולם האימון, הייעוץ והאסטרטגיות המעשיות לצמיחה?
👉 מוזמנים לבלוג שלי – שם מחכה לכם תוכן מעמיק, טיפים, ותובנות מעשיות בנושאים האלו ועוד.
