יש לך מטרות – אבל החיים כל הזמן נתקעים באמצע. כשכל דבר מרגיש דחוף, קל לאבד את מה שבאמת חשוב. במאמר הזה נבחן איך לשנות את המיקוד בעזרת מודל ה-"דחוף" אל מול "חשוב" – ואיך לייצר מסגרת שתעזור לך להתמיד בדרך.
להציב מטרות ולדעת בדיוק מה דורש שיפור—בין אם בחייכם האישיים, המקצועיים או בעסק שלכם—זה לא עניין של מה בכך. לעתים קרובות, מספר המשימות עולה על גדותיו, אתם נדרשים לקבל החלטות ללא הרף, וישנם שלל שיקולים להביא בחשבון. התוצאה? תחושת תקיעות. אתם רוצים שינוי, אבל לא יודעים מהיכן להתחיל.
גם כאשר המטרה ברורה וידועים השלבים להשגתה, המימוש עצמו הוא אתגר לא פשוט. הקושי הגדול באמת טמון ביכולת להתמיד –ובשל כך, התמדה מהווה לאחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך להצלחה.
חשבו רגע על התוכניות שהבטחתם לעצמכם—להתחיל להתאמן, להקדיש זמן להתפתחות מקצועית או לחפש לקוחות חדשים— איך זה, כשמגיע הרגע לפעול, משימות "דחופות" אחרות פתאום מקבלות עדיפות?
תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מלאה לעייפה. השכן מבקש את עזרתכם. לקוח שואל שאלה ש"אי אפשר לחכות איתה." אפילו הטיול עם הכלב איכשהו הופך למשימה הכי דחופה ברשימת המטלות שלך. בסוף השבוע, אתם מגלים שההסחות הללו דחקו את המטרות האמיתיות לשוליים, ומבינים שלא התקדמתם כמו שהבטחתם לעצמכם.
נשמע מוכר? אתם לא לבד.
אחת הדרכים להתמודד עם האתגר הזה היא דרך המודל של סטיבן קובי בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד." מודל ניהול הזמן של קובי מחלק את המשימות בחיינו לארבעה רביעים:
- רביע 1: דחוף וחשוב
משימות שדורשות תשומת לב מיידית והן קריטיות למטרות שלכם. לעיתים קרובות הן צצות באופן בלתי צפוי ויכולות לגרום ללחץ אם לא מטפלים בהן. - רביע 2: חשוב אך לא דחוף
משימות שמהותיות לצמיחה ולהצלחה ארוכת הטווח שלכם אך אינן דורשות תשומת לב מיידית. התמקדות בהן מונעת משברים בעתיד. - רביע 3: דחוף אך לא חשוב
משימות שמרגישות דחופות אך חסרות משמעות אמיתית. הן לרוב מסיחות את דעתכם מסדר העדיפויות האמיתי שלכם. - רביע 4: לא דחוף ולא חשוב
פעילויות בעדיפות נמוכה שלא תורמות לקידום המטרות שלכם. אלו לרוב פעולות שגוזלות זמן רב אך עם ערך מועט או ללא ערך.
המודל של קובי מראה לנו כי תמיד יהיו דרישות על זמננו, אך אנו בוחרים להיכן נפנה את תשומת הלב. והוא מדגיש אמת חשובה: לעתים קרובות אנו מבלבלים בין "דחוף" ל"חשוב", ונותנים עדיפות למצוקות של אחרים על פני המטרות שלנו.
הפתרון? התמקדות ברביע השני – "חשוב אך לא דחוף". זהו הרביע בעל ההשפעה המשמעותית ביותר הן על חייכם והן על העסק שלכם. אך באופן אירוני, הוא גם הרביע הקל ביותר להתעלם ממנו. מדוע? כי הוא דורש מאמץ יזום ללא לחץ מיידי או מתוקף דדליין חיצוני. דווקא ההשקעה בו מניבה את התשואה הגבוהה ביותר, הן כלכלית והן רגשית וסוללת את הדרך להצלחה ארוכת טווח.
הייתרון של האקאונטביליות: מתיאוריה לפעולה
איך הופכים זאת למציאות? דרך שיתוף באחריות (אקאונטביליות). חשבו על כך: קל יותר להגיש עבודה בזמן כאשר יש דדליין. או להתכונן למצגת לפני פגישה חשובה. אולי אפילו תדלגו על פרוסת העוגה המפתה בסוף הארוחה אם אתם יודעים שהתזונאית שלכם תשאל על הבחירות שלכם השבוע. כשאתם מחוייבים לדווח למישהו אחר, יש סיכוי גבוה בהרבה שתעמדו ביעדים שלכם.
במקום להאשים את עצמכם על הנטייה האנושית להפליא הזו, אמצו אותה והשתמשו בה לטובתכם. צרו לעצמכם מחוייבות—התאימו את רמת האחריות והציפיות שלכם עבורכם בכדי להשיג את המטרות שנמצאות על הכוונת ובכדי לוודא שאתם מרוצים באיזון בחייכם בין "דחוף" אל מול "חשוב".
עבודה עם מאמן מקצועי מאפשרת לכם לא רק להשיג תוצאות בפועל, אלא גם מסייעת לשמור על רווחתכם הרגשית לאורך התהליך. מאמן רואה את הגרסה הטובה ביותר שלכם—זו שאתם שואפים להיות—ומחזיק אותה גם בימים שאתם לא מצליחים לזהות אותה במראה.
חשוב להגיד שהאקאונטביליות באימון אינה מתמקדת בביקורת או בציפייה למושלמות. מדובר ביצירת מרחב שבו טעויות הן חלק מתהליך הצמיחה, ובו אתם יוצאים מכל פגישה עם תחושת מטרה מחודשת המסייעת להמשיך הלאה.
זהו כוחה של שיתוף באחריות – לקבל את ההכוונה הנדרשת כדי להתמיד, ולשמור על מצפן פנימי איתן גם כשהרעש סביב מנסה להטעות.
סקרנים לדעת יותר על עולם האימון, הייעוץ והאסטרטגיות המעשיות לצמיחה?
👉 מוזמנים לבלוג שלי – שם מחכה לכם תוכן מעמיק, טיפים, ותובנות מעשיות בנושאים האלו ועוד.